ימים הפוכים

 

 

קם מוקדם בבקר ויש לי מצב רוח

אוכל לי חביטה ולחם מרוח,

שותה לי שוקו, מלקק דייסה –

לפתע עפה הפרוסה,

יד הושטתי לתפוס -

אך אבוי, נפלה הכוס.

                                                    פזמון:  למה לפעמים

                                                             יש כאלה מין ימים

                                                             שהכל בם מבולבל –

                                                             ואני כל-כך אומלל.

                                                             מנסה להיות עליז

                                                             אבל דווקא להכעיס

                                                             לא מצליח לי בכלל

                                                             לא מצליח וחבל.

 

חולצה ומכנסים בקפידה אלבש,

מוציא מהארון את הסוודר החדש –

מביט קדימה ומביט לצד,

מוצא שם רק שרוול אחד

אז אולי, אולי אכניס

היד השניה לכיס ?

                                                     פזמון:  . . . . . .

 

 

הולך לגן בבקר, חיוך על הפנים

אומר שלום לרותי ולכל הילדים,

מקוביות גדולות בונה מגדל

גבוה, מתנשא אל על ,

אך כשקראתי ליובל        (הי יובל)

אוי לי, המגדל נפל !

                                                 פזמון: . . . . . . . .